רש"י על שבת קי״ט א:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור שבת קי״ט א:א׳
1 עָבֵידְנָא יוֹמָא טָבָא לְרַבָּנַן. אָמַר רָבָא תֵּיתֵי לִי, דְּכִי אֲתָא צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן לְקַמַּאי לְדִינָא, לָא מָזֵיגְנָא רֵישִׁי אַבֵּי סַדְיָא כַּמָּה דְּלָא מְהַפֵּיכְנָא בְּזָכוּתֵיהּ. אָמַר מָר בַּר רַב אָשֵׁי: פְּסִילְנָא לֵיהּ לְצוּרְבָּא מֵרַבָּנַן לְדִינָא. מַאי טַעְמָא? — דְּחַבִּיב עֲלַי כְּגוּפַאי, וְאֵין אָדָם רוֹאֶה חוֹבָה לְעַצְמוֹ.
פירוש רש"י על שבת קי״ט א:א׳
1 עבידנא יומא טבא לרבנן - לתלמידים ראש ישיבה היה:
2 תיתי לי - ישולם שכרי:
3 דכי אתי צורבא מרבנן כו' - שחיבת תלמידי חכמים עלי:
4 דלא מזיגנא רישא אבי סדיא - איני מניח ראשי על הכר:
5 כמה דלא מהפיכנא ליה בזכותיה - עד שאראה אם יש בדבריו לזכותו: